קובלסקי שמעון נ' הייר גלובל בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 35,000 ₪ ותובענה שכנגד בסך 2,213 ₪ שהוגשה בהליך של "סדר דין מהיר".

על פי מצוות תקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, פסק דין זה יינתן בתמציתיות.

לאחר ששמעתי עדויות התביעה וההגנה, עיינתי במוצגים שהוגשו וקראתי את הסיכומים בכתב, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולקזז ממנה את סכום התובענה שכנגד הכל בהתאם למפורט להלן:

1.ביום 14/7/05 התקשר התובע עם חברת "הייר קומפלקס (ישראל) בע"מ" (להלן:"הייר קומפלקס") בהסכם לפיו כנגד תשלום של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ לטובת שיפוץ המספרה, ישלם התובע להייר קומפלקס עשרים וארבע שיקים של 1,609 ש"ח כל אחד, פרוסים לשנתיים, לטובת רכישה עתידית של סחורה (להלן:"ההסכם").

2.שיק של הייר קומפלקס על סך של 7,500 ש"ח שניתן לטובת התובע חזר, סחורה לא סופקה והתובע, ביטל את השיקים האחרונים שנתן להייר קומפלקס.

3.המנכ"ל והבעלים של הייר קומפלקס, מר יורם גדג' (להלן: "מר יורם") – לימים מנהל שכיר כ"מומחה" לתחום (וגם בעל מניות ע"י נאמנות) בנתבעת 1 - סיחר את אותם שיקים שבוטלו, על אף שלא סופקה הסחורה בגינם ובניגוד להבטחתו לתובע.

4.משסוחרו השיקים לבנק הפועלים ולבנק המזרחי על דרך ניכיון ולא שולמו פתחו הבנקים תיקי הוצאה לפועל כנגד התובע. בלית ברירה, הגיע התובע להסדר עם הבנקים ונאלץ לשלם בעבור אותם שיקים שניתנו לטובת הייר קומפלקס, על אף שלא סופקה הסחורה כפי שנקבע בהסכם.

5.לימים הנתבע 2 הקים את הנתבעת 1 שרכשה את הפעילות, את המוניטין ואת מאגר הלקוחות של חברת הייר קומפלקס. הנתבע מס' 2 לא הסתפק בבחירת שם דומה, עיסוק באותו תחום והעסקת אותם סוכנים, אלא גם צירף את מר יורם כשותף של ממש, ולא רק כ"יועץ מומחה" לתחום, כאשר החזיק בנאמנות 50% ממניות הנתבעת 1, עבור מר יורם.

6.ב"כ התובע המלומד הצביעה על הקשר ההדוק בין האורגנים הללו, שהחל, כאמור לעיל, בשמות דומים ותחומי פעילות זהים, המשיך בערבוב כרטסות הנהלת חשבונות, המשיך בשיווק לאותם לקוחות והסתיים במתן הבטחות להספקת סחורות שלא סופקו, תוך ניסיון לשמור על אותו קו חלוקת מוצרים.

לדידי, כשחברה אחת נקלעת לקשיים, לא מספקת סחורות, לא עומדת בהתחייבויותיה ומעבירה את פעילותה, המוניטין שלה, רשימת לקוחותיה והידע המסחרי שלה (Knowledge) לחברה חדשה לה חלק מבעלי עניין זהים לבעלי העניין בחברה הכושלת, וזאת מבלי שהעברת זו נעשית במסגרת תיק פירוק מסודר, על ידי מפרק באישור בית המשפט, בתמורה מלאה תוך מנגנוני בקרה מקובלים, גם ללא הוכחת ההתחייבות המפורשת – שלדעתי הוכחה כדבעי כפי שאפרט בהמשך – זהו מקרה מובהק שבו ניתן לבצע הרמת מסך באשכול חברות (ראה למשל רע"א 8472/96 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ מושב שיתופי מולדת) .

7.בחודש אוגוסט 2006 (אני מעדיף את גרסת התביעה על פני טענת הנתבעים שהפגישה התקיימה בחודש מרץ) נערכה פגישה בה נכחו התובע, מר יורם, הנתבע 2, רו"ח של הנתבעת מר לירן גלנדרו וסוכן שטח של הנתבעת 1 מר יגאל אזולאי. בפגישה זו ניסו הנתבעים לשכנע את התובע לרכוש מוצרים מהנתבעת 1.

התובע, אשר נכווה בעבר מהפעילות עם הייר קומלפקס בעבר, ביקש להתנתק מכל התנהלות מסחרית עימם או עם כל מי שהגיע בעקבותם. באותו המועד לא היתה כל סיבה נראית לעין כי התובע ימשיך לעבוד עם אותה החברה אשר בה נמצא עדיין יורם ואשר נכנסה לנעליים (עם הריחות הלא נעימים...) של הייר קומפלקס.

8.הנתבע 2 לא הסתפק בהבאת מר יורם וסוכן המכירות לפגישה על מנת לשכנע את התובע להמשיך ולעבוד איתם. כיוון שהיה קשה לשכנע את הלקוחות "נפגעי הייר קומפלקס" להמשיך לעבוד עם הנתבעת, וחשוב היה להפיס את דעתם ולהרגיע אותם על מנת שימשיכו לעבוד עם החברה החדשה, רואה החשבון של החברה הובא לפגישה. אין שום דרך אחרת להסביר את העובדה שרואה חשבון של פירמה, מטריח את עצמו למספרה של לקוח לפגישה על מכירת מוצרי שיער (פגישה שהיתה יכולה להתבצע על ידי הסוכן בלבד). הנתבע 2, בעל השליטה בנתבעת 1 הגיע בעצמו על מנת לגרום לאותם לקוחות להמשיך ולעבוד עימו בחברה החדשה, מתוך מטרה לנסוך בהם תקווה שכעת – במיוחד כשרואים רו"ח מכובד מתלווה לפגישה – המדובר בחברה יציבה, עם בעל שליטה אמיד ולא תהיה בעייה של אי הספקת סחורה, מה גם שיתוקנו העוולות שנעשו בעבר.

9.העדויות שנגעו לפגישה תומכות ברוב גרסת התביעה. מהעדויות של הנוכחים בפגישה – מלבד רואה החשבון שעצם השתתפותו בפגישות האלו לדידי מעלות שאלות של אתיקה מקצועית - ניתן להבין כי הנתבע 2 התחייב באופן אישי להסדיר את עניין השיקים. באותו מעמד ידעו כבר הצדדים שהשיק של הייר קומפלקס חזר והיה ברור לכל הנוכחים כי הנתבעים לוקחים אחריות לעניין זה.

10.עדותו של הסוכן, מר אזולאי, שהיה בקשר עם התובע הן ב"גלגול" הייר קומפלס והן בגלגול "הייר גלובל", היא עדות רחבת יריעה שהיתה אמינה בעיני, ומגלה את האמת על היחסים בין הצדדים ועל מהות הפגישה. וכך הוא מעיד (בעמ' 2 שורה 18 ואילך לפרוטוקול):

"אני אסביר לך: אני קיבלתי את תיק הלקוח של שמעון כדי שאטפל בו, ושמעון היתה לו כבר עסקה שהוא עשה עם החברה הקודמת לפני שבני נכנס לחברה. מבחינתי, הוא היה הבוס שלי ושילם לי את הכסף. אני הייתי באמצע כל הזמן, וקיבלתי את המכות משני הכיוונים, כשכל אחד מספר סיפור אחר. אני הבטחתי ללקוח ואני פה רק בגלל זה, שאם תהיה בעיה, ואני אדם ישר, אני אבוא ואגיד את האמת. קיבלתי אותו כלקוח, וכשזה קרה, אפילו לי לא היה רווח מזה כי היתה לו עסקה בחברה הקודמת שהיתה בבעלות הייר קומפלקס. בקיצור, אני הבנתי שהם חברו ביחד והפכו להיות הייר גלובל ועכשיו צריך לתת את הסחורה לקובלסקי. הבנתי שזה חלק מהשירות של החברה החדשה, לספק את השירות ללקוחות הקודמים."

11.אני מאמין לגרסת התביעה ולפיה המסמך ערך רו"ח גלנטר, סיכם את עיקרי הפגישה. סיכום זה גם מצא ביטוי בכרטסת הנהלת החשבונות של שמעון קובלסקי בנתבעת 1.

12.עיון בשני המסמכים הנ"ל, מלמדים על ערבוב שנעשה בין שתי חברות ה"הייר". בסייפא של סיכום הפגישה, רשם רואה החשבון "יש לרשום 5 שיקים חדשים לפקודת ההיר גלובל ולבטל את השיקים הישנים, חשבוניות ייצאו מהייר גלובל". בכרטסת בהנהלת החשבונות נרשם "קיבלתי משמעון קובלסקי...... לסגירת החשבון להייר גלובל +הייר קומפלקס". יתירה מזו, מהמסמכים החשבונאיים וכרטסת הלקוחות עולה כי שיקים שניתנו להייר קומפלקס הוסבו לטובת הנתבעת 1 וכי החשבון בכרטסת החשבונות, היה מאוחד לשתי החברות.

13.עדויותיהם של התובע ושל מר אזולאי היו קוהרנטיות, מתאימות למסמכים שהוגשו, הגיוניות, אמינות ועדיפות בעיני מעדותו של הנתבע 2, שלא פעם סתר את עצמו. כך למשל ניסה להסוות את מעמדו של מר יורם ולטעון שלא היה לו חלק בהייר גלובל (פ' 2ע' 6 ש' 12), אך כאשר עומת מול הסכם המייסדים של הייר קומפלקס , שם נרשם שהוא מחזיק בנאמנות עבורו במחצית החברה הנתבעת 1, לא ידע איך להסביר את הסתירה(פ' 2 ע' 6 ש'15). לאחר מכן, ניסה לומר שמר יורם לא הביא סחורה לחברה החדשה (פ' 2 ע' 6 ש' 20) בניגוד לחשבונית על סחורה בשווי 242,316 ₪ שהתקבלה מהייר קומפלקס. גם את הסכסוך שלו עם מר יורם ניסה נתבע 2 להסתיר (פ' 2 ע' 8 ש' 20 עד ש' 22).